אין גיל לאהבה...או לגירושין

הם הכירו לפני 30 שנה. הוא היה בן 29 רופא שיניים צעיר והיא בת 23 . היא הגיעה לקליניקה שבה הוא עבד לטיפול שיניים. אחרי הטיפול השלישי הוא הזמין אותה לקפה, והשאר כמו שאומרים היסטוריה. הם קנו דירה, נולדו להם שלושה ילדים (ובהמשך גם שבעה נכדים), הוא הפך לעצמאי ופתח קליניקה שהפכה במהרה למצליחה מאוד. היא למדה עיצוב פנים, עבדה להנאתה והקדישה את זמנה גם לטיפול בבית, בילדים ובו. היא דאגה לכל צרכיו. תמכה בו, ליוותה אותו ואפשרה לו להשקיע את כל זמנו ומרצו בקליניקה ובעבודה שלו.

היא ידעה שבמהלך שנות הנישואין, הוא לא תמיד שמר לה אמונים. היא מעולם לא דיברה אתו על זה בצורה מפורשת, אבל היא ידעה וגם הוא ידע שהיא יודעת.

בפגישתנו היא סיפרה "ידעתי, ברור שידעתי, אישה תמיד יודעת.. כשהתחתנתי אתו ידעתי שהוא גבר של נשים..."

היא סיפרה שהוא תמיד היה דיסקרטי, הוא שמר על כבודה ולא התראה עם הנשים האחרות בציבור. הוא הקפיד לחזור הביתה בסוףיום העבודה, את סופי השבוע בילה איתה ועם המשפחה וכך גם בחגים. היא סיפרה שהיא לא עשתה מזה עניין שכן הוא לא החסיר ממנה או מהמשפחה דבר,

וגם אמרה לעצמה "שכל הגברים אותו דבר.."

הוא סיפר שהיא הייתה אהבת חייו, שהוא העריץ אותה, שהוא העריך אותה ומעריך אותה עד עצם היום. הוא סיפר שאכן היו קשרים כאלה ואחרים לאורך השנים, אבל שלא היה לו רגש כלפי אף אחת מהאחרות, ושעצם זה שהיא ידעה ואפשרה לו לנהוג כך לאורך הנישואין - שמר על הנישואין ועל שלמות המשפחה כל כך הרבה שנים.

לפני שנה וחצי נכנסה אליו לקליניקה מטופלת צעירה בת 32. במשך תקופה קצרה זה התנהל כמו קשרים אחרים שהיו לו לאורך שנות הנישואין. היא לא ידעה מי הנוכחית אבל הרגישה בקיומה. היא שהייתה למודת ניסיון בעניין לא התרגשה. היא הייתה בטוחה שמדובר בעוד סיפור חולף.

היא חיכתה שזה יחלוף, אבל זה נמשך ונמשך. הוא החל להיעדר מהבית בשעות הערב וגם בסופי שבוע. הוא ביקש שתיקח איתה חברה לאופרה ולהצגות שהיו צריכים ללכת אליהם ביחד והוא נראה מנותק לגמרי מהבית ובעיקר ממנה. מה שהביא אותם אליי היו תמונות שלו עם הנוכחית מכנס רופאי השיניים שהתקיים.

התמונות פורסמו בפייסבוק והיא לא הייתה יכולה עוד להתעלם מהמצב. בתמונות הוא נראה לצידה ולמרות שלא היה בניהם כל מגע אי אפשר היה לטעות.

כשהיא התעמתה אתו, הוא לא הכחיש. הוא אמר שזו הפעם הראשונה מאז שנישאו שיש לו רגש אמיתי כלפי אישה אחרת . הוא סיפר לה שזה נמשך כבר הרבה זמן ושהוא לא חושב שזה יעבור הפעם..

הם הלכו ביחד לטיפול זוגי כי היא רצתה אבל הוא בכלל לא רצה ולא רוצה לתקן.. הוא מאוהב.

בפגישה נפרדת איתו הוא סיפר שהוא מתכנן לעבור ולגור עם הנוכחית, וכן סיפר שהנוכחית בהריון.

הוא הוסיף ואמר שמאוד קשה לו לשמור ממנה בסוד את דבר ההריון של הנוכחית, אבל הוא מחכה לרגע הנכון לספר לה..

בפגישה נפרדת איתה היא סיפרה שהיא לא מאמינה שהקשר עם הנוכחית יחזיק מעמד שכן הוא תמיד חוזר הביתה.

הוא התעקש לגבש הסכם גירושין. והיא מתוך אמונה שזה יעבור לו החליטה לשתף פעולה וכך יצאנו לדרך. הוא גילה נדיבות רבה כלפיה, נענה לכל הבקשות שלה ללא יוצא מן הכלל, ובכך הגביר אצלה את התחושה שהיא אכן צודקת, שהוא אכן יחזור בו מרצונו להתגרש, שאחרת למה שירצה לתת לה את כל מה שהיא מבקשת... כך היא חשבה וכך היא גם אמרה לו בפגישתנו האחרונה.

הוא הסתכל עליי, לקח נשמה עמוקה, אחז בידיה וסיפר לה. הוא סיפר לה שהוא עומד להפוך לאבא ושהוא לא חוזר.

היא הייתה בשוק. היא תמיד חשבה שהם יזדקנו ביחד. היא לא הייתה מסוגלת להשאר.

היא ביקשה לסיים את הפגישה והלכה. במשך ימים לא שמעתי ממנה דבר וגם לא ממנו. הוא החליט לתת לה זמן לעכל את הבשורה. הוא לא לחץ עליה. הם עדיין גרו באותו בית אבל הוא שמר מרחק והשתדל לתת לה זמן ומקום עם עצמה.

אחרי שבועיים היא יצרה איתי קשר וביקשה לתאם מועד לסיום הליך הגישור. נפגשנו שלושתינו. היא הודיעה שהיא לא חוזרת בה מההסכמות שגובשו. היא בקשה ממנו לעזוב את בית המגורים המשותף בהקדם האפשרי שכן היא לא יכולה הייתה להמשיך ולשאת את הנוכחות שלו לצידה. היא הוספה וביקשה ממנו לקיים שיחה משותפת עם כל הילדים שלהם בה הוא זה שיודיע לילדים על הגירושין ועל הסיבה לגירושין.

הוא הסכים לעזוב את הבית כבר באותו שבוע. הוא ניסה לדבר אל ליבה בעניין השיחה עם הילדים. ביקש ממנה לדחות את הקץ בעניין הזה, אבל היא לא הסכימה. היא ביקשה שהשיחה תתקיים טרם חתימתם על ההסכם. וכך אכן קרה.

שניהם סיפרו ושיתפו שהשיחה עם הילדים (שהם בעצמם כבר הורים לילדים) הייתה קשה. הרבה בכי, הרבה שאלות, הרבה טענות וגם כעס...

הם חתמו על ההסכם ומחר בבוקר יתייצבו בבית המשפט לצורך אישור ומתן תוקף של פסק דין. התהליך המשפטי הגיע לקיצו אבל החיים ממשיכים. אני מקווה שבמשך הזמן שהם ימצאו דרך להנות מהילדים והנכדים המשותפים גם לחוד אבל גם ביחד.