חיפוש
  • Efrat Engel

השליח של הירקן השכונתי

הוא היה השליח של הירקן השכונתי. כולם הכירו אותו והוא הכיר את כולם. הוא היה גבוה, שזוף וחסון. הוא היה שקט ואפילו ביישן. הוא לא נהג להישיר מבט. תמיד ענה בנימוס ובחיוך. הוא היה עושה משלוחים מחנות הירקות לבתי השכונה כל יום כל היום.

לרוב היו אלו השכנות שקיבלו את פניו בברכה ובשמחה. שכנה אחת הציעה לו קפה, אחרת ארוחת צהרים, אחרת עוגה טעימה שהיא אפתה וכך לאורך כל שעות היום.

לכולן הוא סירב בנימוס ובתודה. אפילו מים הוא לא ביקש או לקח. לכולן הוא אמר "תודה" הרגע שתיתי ואכלתי. יש לי באוטו כל מה שאני צריך."

והן, למרות שהן ידעו שזו תשובתו –חזרו והציעו לו שוב ושוב.

הייתה בינהן מעיין תחרות סמויה מי, מי תהיה זו שהוא יענה לה, מי תהיה הראשונה שהוא יסכים להתכבד ממעשה ידיה.

הן ידעו הוא בסביבות גיל ה – 30, הן ידעו שהוא רווק ולמרות שרובן לא היו רווקות –הן כולן נהנו מהפלירטוט איתו.

מידי יום הן נכנסו לחנות הירקות, אספו כל מה שהיו צריכות וכשהגיעו לקופה ביקשו משלוח עד הבית גם כשלא באמת היה צורך בכך.

הירקן שידע שהשליח שלו מעורר עניין, נהנה מתשומת הלב ומידי פעם אף היה זורק הערה כזו או אחרת כדי לראות את תגובותיהן ואת התרגשותן מעצם השיחה על השליח שלו.

כל פעם שהצטרפה לשכונה משפחה חדשה כל השכנות האחרות היו יוצאות לבדוק מי היא זו השכנה החדשה שהגיעה ואף ניסו לבחון האם היא זו אשר תצליח לגרום לו לשליח לאכול ממעשה ידיה.

לפני שנתיים, הגיעה לשכונה משפחה חדשה. זוג בשנות השלושים המאוחרות עם שני ילדים קטנים וכלבה.

היא-שולי השכנה הייתה גבוהה ורזה, בלונדינית (טבעית) עם עיניים בהירות, שקטה, לא התערבבה עם אף שכנה. תמיד אמרה "הי" בנימוס מרוחק והמשיכה לענייניה.

אף פעם לא נעצרה לרכל עם השכנות האחרות, אף פעם לא התיישבה בגינה השכונתית ביחד עם ילדיה. תמיד מהרה למקום אחר, תמיד חלפה על פני השכנות. אף אחת לא באמת ידעה עליה משהו אישי. השכנות ניסו לנחש במה היא עוסקת אבל היא לא סיפרה להן. היא הייתה בעניהן תעלומה. לעיתים הן אפילו התעצבנו עליה, קראו לה סנובית אבל משהו בה סקרן אותן ולא באמת הייתה להן סיבה לכעוס עליה.

הוא- יוסי השכן, בעלה של שולי, היה גבר נאה, נמוך יותר ממנה, שחום עם גוון עור שוקולדי, בנוי טוב, (כך היה נראה), נהג לצאת מוקדם בבוקר לעבודה ולחזור בשעות הערב המאוחרות. כמעט שלא הסתובב בשכונה.

מידי פעם שולי הייתה שולחת אותו להביא את הילדים מחוג או חברים ולפעמים בסוף היום הוא אסף מצרכים מהסופר השכונתי.

ברגעים ששולי ויוסי נפגשו בחוץ במקרה, כשהוא חוזר הביתה והיא מגיעה עם הילדים או מאיפה שהוא , אי אפשר היה להתעלם מהכימיה בניהם. כל השכנות רצו שהבעלים שלהן יסתכלו עליהם כמו שיוסי הסתכל על שולי וכל השכנים רצו שהנשים שלהם יקבלו את פניהם כמו ששולי קיבלה את פניו של יוסי.

ככל שעבר הזמן השכנות היו בטוחות שגם אם השליח של הירקן ירצה לאכול ממעשה ידיה של שולי- שולי בכלל לא תציע לו שכן היה נראה ששולי לא רואה אף אחד אחר חוץ מיוסי בעלה. לכן הן חשבו שלא היה לה שום עניין בפלרטוט סתמי עם השליח.

השליח הגיע גם לביתם של שולי ויוסי והביא ירקות ופירות מידי שבוע. השכנות ראו את השליח מסדר את בגדיו ואת שיערו לפני שנכנס לבניין של שולי. השכנה הצמודה לביתם של שולי ויוסי סיפרה לשכנות האחרות שלא אחת היא ראתה דרך עינית הדלת שלה את השליח לוקח נשימות עמוקות של התרגשות לפני שצלצל בפעמון ביתם של שולי ויוסי.

כששולי פתחה לו את הדלת היא אמרה לו "הי" כפי שאמרה לכולם, חיכתה שיכניס את הירקות לתוך הדירה, נתנה לו טיפ וסגרה את הדלת. גם אחרי שהיא סגרה את הדלת עמד שם השליח עוד דקות ארוכות מנסה להסדיר את נשימתו ואולי מחכה ששולי תפתח את הדלת שוב ותכניס אותו פנימה לתוך הדירה.

כך זה נמשך במשך שבועות ארוכים. שום שינוי בהתנהגותה של שולי, שום חיוך, שום תשומת לב מיוחדת לאף שכנה או לשליח.

השליח החל מביא מידי פעם ביחד עם הירקות מהחנות גם פרחים . כששולי שאלה אותו מאיפה הפרחים ומי שלח אותם, היה עונה לה "את לקוחה מיוחדת, מגיע לך פרחים". שולי הייתה עונה במבוכה ומסמיקה. לוקחת את הפרחים מידיו נותנת לו טיפ גדול יותר וסוגרת את הדלת.

השליח לא התייאש. הוא המשיך להביא מידי פעם פרחים, מידי פעם פירות נוספים מובחרים מעבר למה ששולי הזמינה, הוא ניסה לייצר שיחה כשהביא את הירקות והוא אפילו העז לבקש משולי כוס מים! כך שמעה השכנה הצמודה.

ההתרגשות בין השכנות הייתה גדולה! השליח הוא זה שביקש משולי מים! זה היה תקדים! הוא הרי מעולם לא ביקש מאף שכנה מים ואף לא הסכים לקחת כשהציעו לו.

ואז יום אחד זה קרה. השליח הביא לביתם של שולי ויוסי ירקות. כהרגלו השליח סידר את בגדיו ושיערו לפני שהוא נכנס לבניין. השכנה הצמודה עמדה דרוכה מאחורי הדלת, מוכנה לדווח לכל השכנות האחרות מה אמר השליח לשולי ומה שולי ענתה לשליח. הדלת נפתחה, השליח הכניס את הירקות פנימה ואז שולי סגרה את הדלת והשליח נשאר בדירה. עברה דקה ועוד דקה ועוד אחת והשליח לא יצא.

השכנה הצמודה התקשרה לאחרת וכך לאחרת נוספת וכולן חיכו לשליח שייצא. הוא יצא אחרי חצי שעה!!!! אף אחת לא ידעה מה קרה, אף אחת לא הייתה חברה של שולי ולכן לא יכלה לשאול ואף אחת לא חלמה אפילו לשאול את השליח.

בשבוע שלאחר מכן זה שוב קרה. השליח הגיע, הסתדר, נכנס לדירה ויצא אחרי חצי שעה, בשבוע שלאחר מכן הוא יצא אחרי שעה וכך גם בשבועות שלאחר מכן.

השליח שהה יותר ויותר זמן בדירתם של יוסי ושולי, השכנות עשו הכל, כמעט הכל כדי לברר מה , מה בדיוק הם עושים שם (למרות שהיו הרבה השערות שהשכנות העלו ביחד), השכנה הצמודה הצמידה אוזן, שכנות אחרות התקשרו לירקן ובקשו שישלח בדחיפות ירק כזה או אחר "למרק שבדיוק הוכן " בתקווה שאולי הירקן יפלוט משהו או שהשליח יעזוב את דירתה של שולי ויגיע. זה כמובן לא קרה. גם כשהוא הגיע לדירתן מאוחר יותר עם אותו ירק, הוא לא הביט בעניהן, השאיר את הירק המבוקש ועזב.

השכנות, חלקן ניסו בתעוזה יתרה לפלרטט עם השליח בצורה ברורה יותר וחלקן איבדו עניין וחזרו לענייניהן. כולן ידעו שאחת לשבוע, לרוב ביום רביעי, השליח מביא ירקות לביתם של שולי ויוסי, נשאר שם להפסקה ויוצא משם וממשיך כאילו כלום לא קרה.

יום רביעי אחד, השליח כהרגלו הביא ירקות לביתם של שולי ויוסי ונשאר. השכנה הצמודה, הציצה דרך עינית הדלת כהרגלה, בשעמום מה, האחרות הציצו בעייפות והן כולן חיכו שייצא. אלא שאז ובאופן מפתיע הן ראו את רכבו של יוסי חונה בחניית הבניין.

הן לא ידעו מה לעשות. זה היה לגמרי לא צפוי. יוסי מעולם לא הגיע הביתה בשעות הצהרים, בטח לא בימי רביעי. הצופות מהרחוב התקשרו לשכנה הצמודה, היא לא ידעה מה לעשות, האם לדפוק בדלת, האם לצאת לקראת יוסי ולעכב אותו בחדר המרדגות, היא או אף אחת משהכנות האחרות לא חשבה בכלל להתקשר לשולי. לא היה להן את מספר הסלולר האישי שלה , היא הרי לא התחברה עם אף אחת מהן..

וכך בעודן עומדות בחוץ, בחלונות דירתן וגם מעבר לדלת הדירה הצמודה הן חיכו לשמוע מה יקרה כשיוסי ייכנס הביתה.


אחרי דקות לא ארוכות אי אפשר היה שלא לשמוע את צעקותיו של יוסי. כל השכונה רעדה. השליח יצא מדירתם של יוסי ושולי חצי ערום ויחף, כשיוסי רץ אחריו מקלל וזורק את נעליו. שולי נשארה בדירה ולא יצאה ממנה ימים ארוכים. כשכבר יצאה, היא יצאה עם משקפי שמש כהים וניסתה שלא להתקל באף שכן או שכנה.

הירקן סיפר לכל מי שרק נכנס, שהשליח שלו נאלץ לעזוב את העבודה ולחזור צפונה לבית הוריו.

ואליי, הגיעו שולי ויוסי.

יוסי סיפר שזו לא הפעם הראשונה ששולי בוגדת בו. הוא סיפר שגם במקרים הקודמים שולי בוגדת בו גבר מהשכונה, מהשכונה שבה הם מתגוררים. הפעם זה היה השליח של הירקן, אבל היה גם קצב, הבעלים של פיצוציה וגם גנן. כל פעם שהוא מגלה הוא מתבייש ולא יכול להראות עוד את פניו בשכונה אז הם נאלצים לעבור דירה.

יוסי סיפר שהוא לא יכול להמשיך כך עוד. הוא לא רוצה יותר לעבור דירות ולא רוצה שהילדים יצטרכו כל פעם מחדש להתרגל לבית חדש ולשכונה חדשה.

כשיוסי דיבר שולי שתקה, נראתה מרוחקת ומנותקת מהסיטואציה. כשהגיע תורה לדבר, היא הייתה מאוד עניינית וקרה. היא סיפרה שיוסי רק נראה גברי אבל הוא לא באמת כך כלפיה. היא סיפרה שכבר שנים אין בניהם אינטימיות בכלל ואפילו לא חום או קרבה. היא סיפרה שמה שהשכנות תמיד רואות זו רק הצגה ומשחק. יוסי נהנה מזה שמסתכלים עליה ועליו, שמסתכלים עליהם אבל אחרי שהדלת נסגרת הוא בכלל לא מתעניין בה.

שניהם סיפרו שהם היו בטיפול זוגי. אחרי כל בגידה הם מנסים מטפל/מטפלת חדשים. במשך זמן קצר אכן יש שיפור במערכת היחסים אבל זה לא מחזיק לאורך זמן.

שניהם החליטו שהם לא רוצים להמשיך לאמלל אחד את השניה. שניהם סיפרו שהם רוצים להיות מאושרים אבל לא פחות רוצים שהאחר/ת יהיו מאושרים.

הם החליטו להתגרש.

ביחד גיבשנו הסכם גירושין כולל. הסדרנו את כל העניינים הקשורים לילדים וגם את העניינים הכלכליים. ההסכם אושר בבית המשפט וניתן לו תוקף של פסק דין. הם גם הסדירו את הגט בבית הדין הרבני זמן מה לאחר מכן.

כשיש הבנה שמערכת היחסים/הנישואין הגיעה לכדי סיום כדאי ואפשר לגבש הסכם שיסדיר את כל העניינים שנובעים מהקשר או הנישואין. כשזה נעשה בהסכמה, כשיש הבנה לחשיבות המשך שיתוף הפעולה וההורות המשותפת קל יותר לגבש הסכם טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן.

אם כבר נקלעתם לסיטואציה, אם כבר החלטתם שאתם רוצים להפרד או להתגרש, אם אתם חושבים שזו הדרך הנכונה עבורכם- קחו אחריות, קחו החלטה מודעת להסדיר ביחד את כל העניינים שנובעים מהקשר /מהנישואין. צרו איתי קשר אני יכולה לסייע לכם.

שבוע טוב ומבורך לכולם.



44 צפיות

עיצוב ובניית אתר: www.danasart.co.il

  • Facebook - White Circle

רמת גן, ישראל

נייד: 054-5361163

פקס: 03-6163229

efrat.engel@gmail.com