זה מה שהוא אמר לי בטלפון.
אחרי 10 שנות נישואין ושלושה ילדים, כשהוא כמעט נושק לגיל 50, הוא החליט שהוא רוצה להתגרש, ובעקבות ההחלטה שלו – הם הגיעו אליי לחדר הגישור.
היא הסכימה להגיע למרות שהיא ממש לא רצתה להתגרש. היא גם סיפרה שהיא הגיעה, כי היא הייתה בטוחה שזו עוד גחמה שלו, עוד "התקף" של שגעון וצורך למרוד במסגרת, היא סיפרה שזה כבר קרה לו בעבר וגם עבר לו.
היא גם הייתה בטוחה (כך היא סיפרה), שכשהוא ישמע במה זה כרוך, הליך הגירושין, כשהוא יבין את המשמעות הפרקטית של הגירושין- הוא יבין שהוא לא רוצה.
אבל זה לא קרה.
היא ניסתה להערים קשיים בכל דרך אפשרית: היא ביטלה פגישות, התנגדה לכל הצעה שהוא הציע, הסכימה ואז חזרה בה מההסכמה שלה, היא בכתה, היא צעקה, היא אפילו הציעה לו לפתוח את מערכת היחסים שלהם, את הנישואין, כך שהוא יוכל לעשות כל מה שבא לו (כמעט, היו לה גבולות ותנאים), אבל הוא נשאר בשלו. רוצה להתגרש.
תוך כדי התהליך וככל שעבר הזמן, היא הבינה שזה אבוד, היא הבינה שהיא לא תצליח לשכנע אותו לחזור בו מהרצון להתגרש, היא הבינה שהיא לא תצליח לשכנע אותו להישאר שלה.
ראיתי בתוך חדר הגישור את הרגע הזה שבו היא הבינה, ראיתי את הרגע שבו היא החליטה לשחרר ולשתף פעולה.
מאותו רגע, לא עבר הרבה זמן והצלחנו לגבש הסכם גירושין מלא.
קבענו להיפגש בחדר הגישור לחתימה על הסכם הגירושין, ואז הוא התקשר אליי ואמר שהוא מתחרט, שהוא לא רוצה להתגרש, שהוא מבין שזו הייתה טעות, שהוא נרגע והוא רוצה אותה בחזרה. הוא אמר שהוא לא יודע איך לספר לה, אבל הוא יודע שהוא חייב לנסות לפני החתימה על ההסכם.
הפגישה לחתימה על ההסכם הפכה להיות פגישה אחרת. הוא ביקש להגיד כמה מילים לפני החתימה על ההסכם ואז הוא שיתף אותה.
למרות שהיא שמרה על פנים חתומות וארשת רצינית, אפשר היה לראות את הסערה שמשתוללת בתוכה. היא נשמה עמוק, ובקור רוח (חיצוני) כשהיא הסתכלה לו בעיניים היא אמרה לו "מאוחר מידי, אני רוצה לחתום על ההסכם ולהתקדם, עכשיו זו אני שרוצה להתגרש."
הוא ניסה במשך דקות ארוכות לשכנע אותה ולדבר אל ליבה, עלתה גם האופציה לתקן את ההסכם כך שיהפוך להסכם שלום בית לחילופין לגירושין (זה הסכם שמשלב הוראות לניסיון לשלום בית והסכם גירושין מלא). היא דחתה את כל ההצעות והניסיונות שעלו ועמדה על חתימה על ההסכם, וכך היה. ההסכם אושר בבית המשפט וניתן לו תוקף של פסק דין. הם גם המשיכו לבית הדין הרבני והתגרשו.
היום, קצת יותר משנתיים אחרי, הם התקשרו וביקשו לחזור אליי לחדר הגישור כדי לגבש הסכמות לחזרה לחיים ביחד. הם החליטו לתת צ'אנס נוסף לזוגיות שלהם.
מחכה לפגוש אותם ולשמוע מה גרם להם לרצות לחזור להיות ביחד, הקורונה? גורל? האהבה שלהם שלא מתה? או אולי נמצאה אחרי שהלכה לאיבוד?
Commentaires