"איך זה לא נגמר"??? היא שאלה אותי "איך זה לא נגמר? אנחנו גרושים כבר שמונה שנים! שנינו התחתנו בשנית ולשנינו נולדו עוד ילדים מהנישואין השניים. הוא אפילו התחתן לפני!!! אז איך זה לא נגמר? למה אנחנו ממשיכים לריב על כל דבר? למה אנחנו נדרשים שוב ושוב לפנות לבית המשפט עם עוד ועוד בקשות על כל דבר, על המזונות, על חלוקת זמני השהות, אפילו פנינו ללשכת ההוצל"פ בגלל פרשנות ההסכם בעניין תשלומים כאלה ואחרים, איך זה לא נגמר? תעזרי לנו".
סיגל הגיעה לפגישת ייעוץ וסיפרה לי שהיא ובעלה לשעבר - עידן התגרשו לפני 12 שנים באמצעות הליכים משפטיים שהתנהלו בבית משפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני. שניהם היו מיוצגים על ידי עורך דין, הוגשו תביעות הדדיות וההליכים התנהלו במשך שלוש שנים. לסיגל ועידן שלושה ילדים משותפים (17,15,12). כאמור, שניהם נישאו בשנית, לסיגל נולד ילד מנישואיה השניים ולעידן שניים.
סיגל סיפרה שהליך הגירושין היה קשה וארוך ובסופו ניתנו על ידי בית המשפט לענייני משפחה פסקי דין למזונות, למשמורת, לחלוקת זמני השהות וגם פסק דין בעניין הרכוש המשותף שלהם. סיגל סיפרה שהיא הייתה בטוחה שלאחר מתן פסקי הדין ולאחר הגירושין (סידור הגט) ,הרוחות בינה לבין עידן יירגעו וכל אחד מהם יוכל לחיות את חייו. אבל זה לא קרה. התקווה שלה התעוררה שוב כשהם התחתנו בשנית וגם לאחר שנולדו לשניהם ילדים אבל לא רק שזה לא קרה, אלא שמערכת היחסים הפכה לעכורה יותר ויותר.
אז איך באמת זה לא נגמר? ולמה זה רק הסלים והמשיך וממשיך להעסיק אותם לאורך כל כך הרבה שנים?
האם אפשר בכלל להביא לשניהם רגיעה? האם אפשר להביא את הסכסוך בניהם לכדי סיום, שכן ההליכים המשפטיים שננקטו לאורך השנים הם רק פלסטר במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב – כלי לניגוח זה בזו והפוך.
אנשי הטיפול שבנינו יגידו ובצדק שטיפול אישי לכל אחד מהם או לשניהם ביחד (לצורך עבודה על התקשורת וההורות) יכול לסייע. אבל במקרה הזה כמו גם במקרים דומים, לפעמים אין רצון ללכת לטיפול אישי או משותף.
אז מה עושים? ממשיכים לסבול עד שהילדים יגיעו לגיל 18? ממש לא. לא אחת אני נתקלת במקרים דומים למקרה של סיגל ועידן. במקרים האלה אני נדרשת יותר מבמקרים אחרים לחשוב מחוץ לקופסא שכן ברור שהם או אחד מהם "מרוויח" משהו מהמצב הזה.
אם שני בני הזוג לשעבר פונים אליי ביחד (או אחד מהם בשם שניהם) עצם הפנייה מלמדת שהם שניהם עייפים, ששניהם רוצים ומוכנים למצוא פתרון אמיתי לעניין הלא סגור שיש בניהם. אם רק אחד מהם פונה – האתגר הראשון הוא לגייס גם את האחר לתהליך וזה אפשרי.
גם במקרים כאלה, כשהליך הגירושין הסתיים - יש מקום להליך גישור, יש מקום לניסיון ליצור הדברות בין הצדדים.
הם לא מדברים ולא מתקשרים זה עם זו אלא רק באמצעות הליכים משפטיים, ועורכי דין וזה לא עובד.
אז למה הליך גישור?
יש הרבה סיבות טובות: בראש ובראשונה, אחרי כל כך הרבה שנים של התנהלות באמצעות הליכים משפטיים- ברור שזה לא עובד וצריך לנסות משהו אחר.
בנוסף, הליך הגישור חסוי כלומר כל מה שקורה בחדר נשאר בחדר, אפשר להפסיק את הגישור ללא התראה וללא צורך להסביר, העניינים המשפטיים כבר סגורים (כביכול שכן למרות שהם סגורים הם עדיין רבים במשך שנים) ואפשר פשוט להתמקד בעניין עצמו. בנוסף, במצב הדברים המתואר אין באמת מה עוד להפסיד – מקסימום ההליך יצליח ותהיה לכולם איכות חיים טובה יותר.
צרו קשר כאן ובואו ולשמוע איך אפשר לגבש הסכמות במצבים דומים ובכלל גם אחרי הגירושין.
Comments