הם הכירו בבית חולים במרכז הארץ לפני 7 שנים. היא אחות בחדרי ניתוח והוא רופא מרדים. האינטראקציה בניהם הייתה מועטה, אבל הוא סיפר כי כבר בפעם הראשונה כשהוא ראה אותה -הוא ידע שהיא תהיה אשתו.
היא לעומת זאת אפילו לא העלתה על דעתה שהם יתחתנו או אפילו יהיו בני זוג ולא רק בגלל פער הגילאים בניהם, כמעט עשור, אלא בעיקר לאור העובדה שהיא באה ממשפחה יהודייה מסורתית והוא ערבי נוצרי.
הוא חיזר אחריה במשך תקופה ארוכה. בכל הזמנות כשהם שובצו ביחד למשמרת בחדר הניתוח הוא דאג לשאול לשלומה, הוא הביא לה קפה חם, ובסוף המשמרת הזמין אותה לאכול אתו או לשתות עוד קפה.
והיא.. היא סרבה. היא סיפרה שהוא מצא חן בעיניה אבל היא ידעה שזה לא יעבוד, היא ידעה שהמשפחה שלה לא תקבל את הקשר הזה, היא ידעה שיעשו לה חיים קשים, שיכפו עליה לסיים את הקשר ואם זה המצב – אז למה להתחיל בכלל..
במשך חודשים ארוכים הוא לא ויתר. עם הזמן היא חייכה בחזרה, לפעמים הביאה עוגיות מהבית שיהיה להם משהו מתוק עם הקפה שהוא הביא, לפעמים בסוף המשמרת היא הסכימה לשתות אתו עוד קפה והשיחות הפכו ארוכות יותר ומעניינות יותר.
היא הרגישה שהיא מתאהבת בו אבל הדחיקה בכל הכוח, לפחות כך היא חשבה . הם בילו יותר ויותר זמן ביחד ובסופו של דבר הבלתי נמנע קרה.
היא הסתירה את הקשר אתו מהמשפחה שלה . היא לא סיפרה לאף אחד גם לא לאחותה שהייתה מאוד קרובה אליה.
היא פגשה את המשפחה שלו שקיבלה אותה באהבה רבה ובחום, אבל לה לא היה אומץ לשתף את המשפחה שלה.
פגישה מקרית במסעדה עם השכנים של ההורים שלה שראו אותם ביחד - הכריחו אותה לספר להם.
התגובות היו כמו שהיא ציפתה ואפילו גרועות יותר. הם מיררו את חייה, הפעילו עליה לחץ וביקשו ממנה לחפש עבודה בבית חולים אחר. גם המשפחה המורחבת התגייסה לעזרת ההורים שלה והמצב היה בלתי נסבל. הוא תמך בה, היה רגיש למצב אבל לא באמת יכול היה לעזור לה באיזה שהוא אופן.
היא ביקשה מאחותה שתסכים לפגוש אותו. למרות שאחותה התנגדה גם היא לקשר – היא הסכימה. אחרי הפגישה הזו המשותפת – החליטה אחותה לסייע לה מול ההורים שלהן.
היה קשה, קשה מאוד. היא איימה על ההורים שלה שאם לא יסכימו לפחות לפגוש אותו- היא תנתק כל קשר עם המשפחה.
ההורים שלה פנו לעזרת רבנים, קוראות בקפה וכל מי שרק היה מוכן להקשיב ולעוץ עצה בעניין אבל כלום לא עזר. היא הייתה נחושה בדעתה להמשיך בקשר אתו.
אחרי הרבה התלבטויות בני משפחתה הסכימו לפגוש אותו מתוך מחשבה שאם יסירו את ההתנגדויות שלהם– היא תאבד עניין בקשר הלא מושג ואולי תחליט בעצמה שזה לא מתאים.
הפגישה הראשונה הייתה מאוד טעונה. כולם מאוד התרגשו, במיוחד אבא שלה. הוא היה מאוד מוטרד. מה יספר בבית הכנסת, מה יספר לחבריו בעבודה? אבל הוא הבין שזה בלתי נמנע וקיווה שאחרי הפגישה הזו לא יצטרך לספר כלום..
הפגישה הייתה מאוד נעימה. ההורים שלה הופתעו מהחיבור שנוצר אבל כמובן לא העזו להגיד לה. אבא שלה נשאר קשוח ולמרות הכל קיווה שלא יצטרך לספר לחבריו בבית הכנסת ובעבודה.
הימים והשבועות עברו, הוא התארח בביתם מידי פעם וכך היא בבית הוריו וביום ההולדת שלה – הוא הציע לה נישואין.
הידיעה על הצעת הנישואין נפלה ממש על הוריה ומשפחתה. הם לא חשבו שהרגע הזה יגיע, וגם אם חשבו- קיוו מאוד שלא יגיע. זה היה בלתי נמנע. אי אפשר היה לעצור או למנוע וגם לא להסתיר. ההורים שלה הבינו שלמרות המורכבות – הם לא רוצים לאבד את הבת שלהם והם החליטו לשתף פעולה עם הרצון שלה.
הייתה להם מסיבת חתונה גדולה ושמחה ולמרות הקושי – כולם התרגלו וקיבלו את המצב.
הם רכשו דירה והבן הבכור שלהם נולד. יחד אתו נולדו הרבה שאלו, התלבטויות ומצבים שצריך היה לטפל בהם בין היתר אם עושים ברית מילה או לא, איך קוראים לו, לאיזו מסגרת חינוכית הוא ילך, באיזו שפה הם ידברו אתו.
הם הצליחו להגיע להסכמות בכל הנושאים וכשנולדה הבת שלהם – כבר היה להם יותר קל.
אחרי שהם עברו את כל הקשיים שהיו בדרך, כשהכל זרם על מי מנוחות, היא עברה לעבוד בבית חולים אחר, קרוב יותר לבית שלהם.
שם היא הכירה את מי שהיא עתידה להתאהב בו, את מי שיגרום לה לבקש לפרק את הנישואין.
הוא ניסה להיאבק בכל דרך אפשרית ברצון שלה לסיים את הקשר. הוא בכה, הלך איתה לייעוץ זוגי, הציע לבקש לעבור לבית החולים שבו היא עובדת, אפילו הציע שייקחו שנה ללא תשלום וייסעו לטייל עם הילדים. היא לא הסכימה.
בפגישות הראשונות היא סיפרה שפער הגילאים הפך להיות יותר משמעותי ונוכח, היא סיפרה שגם פער התרבויות הפך להיות בולט במיוחד בכל מה שקשור לגידול הילדים, היא סיפרה שהיא כבר לא אוהבת כמו שאהבה בהתחלה.
היוצרות התהפכו. ההורים שלה שהיו נגדו בתחילת הקשר – הפכו להיות בעדו, ונגד ההחלטה שלה לפרק את הנישואין.
בעיניהם הוא היה בעל טוב, אבא טוב והוא אהב וכיבד את המשפחה שלה. גם הפעם הם ניסו להקשות עליה ולמנוע את ההחלטה שלה – אבל ללא הועיל.
אנחנו נמצאים בעיצומו של הליך גישור לקראת גיבוש הסכם גירושין . פערי הגיל בניהם, פער התרבויות וגם הפער ברצונות במיוחד ברצון להתגרש או לא להתגרש באים לידי ביטוי במלוא עוצמתם.
המורכבות מחייבת ידע מקצועי וניסיון לצורך גיבוש הסכם שיביא לידי ביטוי את הצרכים של שניהם ובמיוחד של הילדים שלהם.
אני צועדת ביחד איתם ומלווה אותם בדרך לגיבוש הסכם מלא, ראוי והוגן עבורם ועבור הילדים שלהם.
שבוע טוב ומבורך לכולם
Comentários