פער גילאים

כשהם הכירו היא הייתה בת 28 גרושה ואמא לשני ילדים קטנים ( 3 ו-1.5) והוא בן 18 רגע לפני גיוס.

היא עבדה כמזכירה במוסד ממשלתי והוא, בן של אחת העובדות שהצטרף כעובד זמני עד שיגיע מועד הגיוס שלו לצה"ל.

היא התנהגה אליו בחביבות כמו שמתנהגים לבן של חברה לעבודה. היא בכלל לא העלתה על דעתה שום דבר אחר. פער הגילאים בניהם עצום! היא הייתה גרושה ואמא לשני ילדים והוא.. הוא רגע לפני גיוס.. צעיר...הכל עוד היה לפניו.

ארבעה חודשים הם עבדו באותה מחלקה. הוא חיפש את קרבתה בכל הזמנות. הוא שאל שאלות, הציע את עזרתו, סיפר לה בדיחות, הביא לה ממתקים מהבית והיא – היא התייחסה אליו כמו לבן של חברה מהעבודה...

במסיבת הפרידה שערכו לו בעבודה היא בירכה אותו בשם כל עובדי המחלקה שלה ואמרה מתוך נימוס שתחכה לתמונות שלו עם מדים. והוא שלח. הוא שלח תמונות וגם מכתבים (עוד לא היה טלפון סלולרי.. כן כן היו ימים כאלה.)

בחופשה הראשונה שקיבל מהצבא הוא בא לבקר בעבודה. הוא מאוד התרגש וגם היא. הרבה אחרי שכולם התפזרו והלכו הביתה הם נשארו לדבר. באותו ערב הוא התקשר אליה הביתה ואמר לה שהוא מאוד רוצה לראות אותה שוב. היא סירבה.

היא הרגישה שיש מתח בניהם אבל כל הטיעונים הרציונליים עלו בכל הכוח: פער הגילאים, אמא שלו שעובדת איתה!!! הילדים שלה... הרצון שלה לא לפגוע בו ולא להיפגע בעצמה..

הוא המשיך לשלוח לה תמונות. הם התכתבו, הוא התקשר אליה בכל הזדמנות. לפעמים היא התעלמה ולפעמים ענתה. היה להם כיף לדבר. גם בחופשות הבאות שלו הוא הגיע לעבודה. שניהם התרגשו מאוד מהמפגש והתקשו להיפרד וללכת הביתה.

כשהוא חגג יום הולדת 19 היא התקשרה לברך והוא ביקש ממנה כמתנת יום הולדת פגישה מחוץ לעבודה. אחרי התלבטות ארוכה – היא הסכימה. באותו ערב הם התנשקו בפעם הראשונה ומאז אי אפשר היה להפריד בניהם. במשך תקופה הם הסתירו את הקשר בניהם. היא לא הייתה מסגולת להסתכל לאמא שלו בעיניים. הם גם לא יצאו עם חברים שלה או שלו. הם ידעו שפער הגילאים בניהם יגרום להרמת גבות במקרה הטוב ובמקרה הפחות טוב יעורר סערה ממש.

בינתיים מערכת היחסים בניהם התבססה והתחזקה וכשהוא חגג יום הולדת 20 הוא שוב ביקש ממנה מתנת יום הולדת. הוא ביקש לשתף את המשפחות של שניהם בקשר שלהם.

היא ידעה שהגיע הזמן אבל לא הייתה מוכנה להתמודד עם כל מה שיבוא בעקבות השיתוף. היא דחתה את הקץ אבל כבר ידעה שלא תצליח לעשות זאת לאורך זמן. בחופשה הראשונה שלו לאחר יום ההולדת היא הסכימה. כל אחד מהם שיתף את המשפחה שלו. היה מאוד קשה לשתי המשפחות, היה גם להם קשה. היא עשתה הכל כדי להימנע ממפגש פנים מול פנים עם אמא שלו בעבודה אבל זה כמובן לא הצליח..

כולם סביבם ניסו לשכנע אותם שזו טעות, שהקשר לא יחזיק מעמד, שהקשר לא טוב לא לה ולא לו- אבל שניהם דחו את כל הטענות.

הוא הגיע אליה הביתה והכיר את הילדים שלה ועם הזמן הם שיתפו את החברים שלהם והסובבים אותם.

כשהוא השתחרר מהצבא הוא עבר לגור איתה, עבד ולמד באוניברסיטה, והמשפחות למדו לקבל את הקשר שלהם. כשהוא סיים את הלימודים באוניברסיטה הם התחתנו ושנה לאחר מכן נולד להם בן משותף.

בחיי היום יום שלהם הם לא הרגישו את פער הגילאים בניהם. הם גידלו את הילדים ביחד, קנו דירה, כך חלפו השנים. היא נשארה באותו מקום עבודה, הוא לפני ארבע שנים פתח עסק עצמאי שהפך למשגשג ומצליח מאוד.

במסגרת עבודתו הוא נסע לתערוכות ולכנסים בעולם. היא לפעמים הצטרפה אליו לנסיעות אבל לרוב בחרה שלא. היא ידעה שהוא נוסע לעבוד ולא רצתה להפריע לו או לטייל לבדה במשך ימים ארוכים. במסגרת שיתוף פעולה בין העסק שלו לעסק אחר באנגליה – הנסיעות שלו הפכו תכופות יותר וארוכות יותר. היא הרגישה שהם מתרחקים זה מזו אבל לא ייחסה לזה חשיבות מרובה. היא הייתה מאוד בטוחה באהבה שלו אליה. הם היו ביחד כבר 20 שנה.

לפני חצי שנה כשהוא חזר מאחת הנסיעות שלו ללונדון, כשישבו לאכול יחד ארוחת בוקר הוא סיפר לה שהוא רוצה להיפרד.

הוא סיפר לה שהוא הכיר בחורה, בת גילו - עובדת בחברה בלונדון ושיש לו רגשות כלפיה. הוא סיפרה לה שהוא ניסה להתרחק ממנה (מהעובדת), ניסה להתעלם מהרגשות שלו אבל לא הצליח.

הוא החליט להמעיט בנסיעות ללונדון ולשלוח את סגנו במקומו עד שהם יסדירו בניהם את כל העניינים הקשורים לפרידה מתוך רצון שלא לפגוע בה עוד ומעבר לפגיעה הקיימת.

היא הייתה המומה ומופתעת. היא ביקשה שילכו לטיפול זוגי והוא הסכים. הוא היה שם בשבילה אבל לא היה שם כדי לעבוד על הזוגיות שלהם. הוא דיבר בכנות רבה, לקח אחריות והיה רגיש, אבל נשאר ברצונו להיפרד.

בנקודת הזמן הזו הם הגיעו אליי כדי לגבש הסכמות לפרידה. היא ביקשה לגבש הסכם פרידה ולחילופין לגירושין מתוך מחשבה שאולי הזמן יעשה את שלו, ההתאהבות תחלוף והוא ירצה לחזור הביתה. למרות שהוא לא חשב ולא הרגיש כך- הוא לא התנגד.

כך גיבשנו ביחד הסכם שכולל הוראות והסכמות ביחס לפרידה וגם לגירושין (כולל לוחות זמנים והוראות ביחס למה שיקרה אם לא תהיה הסכמה..).

ההסכם אושר בבית המשפט וניתן לו תוקף של פסק דין. במהלך ימי חול המועד היא עדכנה שהם הפעילו את הוראות הסכם הגירושין ובימים אלה יגישו בקשה לבית הדין הרבני לגירושין ולסידור גט.