חיפוש
  • Efrat Engel

שידוך

הם הכירו בבית אבות או כמו שאומרים הדיירים שגרים שם- בבית דיור מוגן. הוא בא לבקר את אמא שלו והיא באה לבקר את אבא שלה. כשהם הכירו הוא היה גרוש טרי אחרי 20 שנות נישואין עם שני ילדים בוגרים והיא גרושה ותיקה, מזה שש שנים, עם שלושה ילדים בוגרים.

הם לא העלו על דעתם ששם, בבית אבות, תוך כדי ביקור ההורים שלהם הם יפגשו את אהבתם הגדולה הבאה.

הם לא שמו לב זה לזו. ההורים שלהם הם אלה שחשבו שכדאי לשדך בניהם. ההורים שלהם נפגשו מידי אחר הצהרים בגינה המשותפת לבית הדיור, וכשהם הגיעו לבקר אותם- אמא שלו בחנה אותה ואבא שלה בחן אותו. אחרי כמה ביקורים משותפים בגינה הם החליטו ששווה לנסות לשדך בניהם.

זו לא הייתה הפעם הראשונה שאבא שלה ניסה לשדך לה "ילדים" של חבריו מבית הדור המוגן, לכן כשהוא אמר לה שיש לו מישהו ממש "מוצלח", בחור "נהדר" להכיר לה – היא לא התרגשה. היא חייכה ואמרה לו "בסדר אבא בהזדמנות תכיר לי אותו". ברוב המכירים הוא שכח את מי הוא רצה להכיר לה ובפעמים האחרות, אחרי שבחן שוב את המועמד – הוא שינה את דעתו.

הוא היה די חדש בזה.. הוא רק התגרש אחרי מערכת יחסים מאוד ארוכה. הוא לא מצא את עצמו ולמען האמת אפילו לא חיפש. כשאמא שלו גששה בזהירות מה מצבו ואם הוא יוצא עם מישהי - הוא היה קצת מופתע והיה בטוח שהיא שואלת אך ורק מתוך דאגה... הוא לא העלה על דעתו שהיא רוצה לשדך לו מישהי.. כשהוא ענה לה שהוא לא חושב שהוא כבר מוכן להכיר מישהי חדשה היא חייכה במבוכה (אמיתית) ואמרה לו שכדאי לקפוץ למים כמה שיותר מהר ולתרגל. הוא היה מאוד מופתע, אבל הסכים איתה. אז, היא ניצלה את הרגע ואמרה לו "אני מכירה מישהי שכדאי לך להכיר". הוא היה בשוק! הוא היה כל כך מופתע שהוא פרץ בצחוק גדול. אחרי שהוא נרגע הוא הודיע לה שהוא מסכים. הוא אמר לעצמו אם היא העזה לשאול אותו ולהציע לו - המעט שהוא יכול לעשות הוא להסכים.

וכך שניהם נתנו את הסכמתם לשידוך שההורים שלהם יצרו. ביום שלישי אחד, אחר הצהרים, ההורים שלהם התיישבו זה ליד זו בגינה וחיכו שהם יגיעו. הם סיפרו שההורים שלהם מאוד התרגשו. שניהם היו לבושים מאוד יפה, הם התבשמו ונראה היה כאילו שהם התכוננו לפגישה בעצמם. הםאפילו דאגו לכיבוד, לתה ועוגיות. והם, הם היו בעיקר משועשעים מהרעיון.

היא הגיעה קודם, ואבא שלה נרגש כולו הציג אותה בפני אמא שלו. כמה דקות לאחר מכן הוא הגיע גם והצטרף. עכשיו היה תורה של אמא שלו להציג אותו בפני אבא שלה. שניהם החליפו מבטים נבוכים. הם לחצו ידיים, ושתו תה עם עוגיות. ההורים שלהם היו עסוקים בלספר זה לזו עליהם, כאילו שהם בכלל לא שם, ביחד איתם בגינה. הם היו משועשעים מהסיטואציה ולא באמת חשבו שמהמפגש הזה תצמח אהבה גדולה.

כשהביקור הסתיים ההורים שלהם דאגו שהם יחליפו מספרי טלפון, והם שיתפו פעולה כמו ילדים טובים.

כבר ביום למחרת שאלו אותם ההורים אם הם כבר דברו בטלפון, אם הם מתכננים להפגש, מה הם חושבים זה על זו ועוד ועוד שאלות. הם לא דיברו זה עם זו לאחר המפגש ולא ממש חשבו זה על זו כעל בני זוג פוטנציאלים.

ההורים שלהם לא ויתרו. וכך ביום שלישי בשבוע לאחר מכן – הם שוב התייצבו זה ליד זו בגינה.הם לא הודיעו להם שהם מתוונים להתיישב שוב ביחד. ממש ארבו להם.

בלית ברירה הם שוב נפגשו על הספסל ולגמו תה עם עוגיות שאמא שלו הכינה. שוב לחצו ידים, שוב הסתכלו זה על זו במבוכה, שוב ההורים שלהם היו עסוקים בלשבח אותם גם בהעלאת סיפורים מביכים במיוחד מחייהם.

כשהביקור עמד להסתיים, ההורים שלהם החליטו שלא להשאיר להם את תיאום השיחה או המפגש המיוחל בלעדיהם והם הגישו להם מעטפה עם זוג כרטיסים למופע סטנדאפ.

שניהם היו מאוד מופתעים מהיוזמה ומהמחשבה של ההורים שלהם. מופתעים ומשועשעים – הם קיבלו את הכרטיסים והחליטו ללכת ביחד.

היה להם ערב נעים ונחמד מאוד. הם נהנו מהמופע ואפילו המשיכו אחר כך לבית קפה. הם החליטו לשמח את ההורים שלהם והם שלחו להם תמונת סלפי משותפת.

ביום למחרת הם שלחו זה לזו הודעת בוקר טוב ותודה על הערב הנחמד ולאחר מכן אף אחד מהם לא יצר שוב קשר.

ביום שלישי כשהם הגיעו לבקר את ההורים שלהם- הם שוב מצאו אותם יושבים ביחד בגינה. הם הצטרפו בשמחה. השיחה זרמה, הם סיפרו להורים על הערב הנחמד שהיה להם והודו להם. ההורים שלהם לא הצליחו להבין למה הם לא ממשיכים להפגש או לתקשר באופן עצמאי . ההורים שלהם חיכו שהוא יציע לה או שהיא תציע לו להפגש שוב. כשזה לא קרה – אמא שלו סימנה לו עם המפרק וללא מילים "נו כבר תזמין אותה ". והוא עשה מה שאמא אומרת. הוא הזמין אותהלהצטרף אליו אחרי הביקור אצל ההורים לארוחת ערב. היא הסכימה.

ההורים שלהם היו מאושרים. וכן, גם הם נהנו מאוד. וכך שבוע אחרי שבוע הם נפגשו ביום שלישי בשעה הקבועה וסיפרו להורים שלהם מה הם עשו בפגישתם האחרונה. הקשר בינהם הלך והתהדק והם הפכו לבני זוג. הם הפכו לשיחת בית הדיור המוגן. כל החברים של ההורים שלהם התעניינו ובאו בימי שלישי לפגוש אותם. כל מי שיש לו בן או בת פנויים ניסה ליצור גם שידוך וכך הייתה תעסוקה או לפחות נושא חם לשיחה לדיירי הבית במשך שבועות ארוכים.

אחרי חצי שנה הם עברו לגור ביחד בדירת המגורים שלה. הם הכינו ארוחת ערב חגיגית והזמינו את ההורים שלהם ואת הילדים שלהם לחגוג ביחד איתם.


ככל שמערכת היחסים שלהם הפכה לרצינית יותר – הם וגם ההורים שלהם היו שמחים ומרוצים אבל הילדים שלהם – פחות. הילדים שלהם העלו בפניהם חששות. מה יקרה אם הם ייפרדו, איך הם מתכוונים להתנהל כלכלית, מה יקרה אם חס וחלילה אחד מהם יילך לעולמו בטרם עת או בזמנו לאחר אריכות ימים שנים.

הילדים שלהם בקשו מהם לערוך הסכם ממון שיסדיר את כל העניינים הכלכליים והממוניים בניהם כדי למנוע אי הבנה או עגמת נפש.

הם בהתחלה התנגדו. אפילו כעסו, איך הילדים שלהם מעזים בכלל להתערב בעניינים שלהם ואיך הם לא סומכים עליהם שיעשו את הדבר הנכון ויתנהלו נכון.

אחרי שהם נרגעו – הם החליטו לעשות את הדבר הנכון ולהגיע אליי לפגישת ייעוץ. במהלך הפגישה דיברנו על על המשמעות המשפטית של הקשר שבניהם, על הזכויות של כל אחד מהם . הם שאלו הרבה שאלות ובסוף החליטו לגבש הסכם יחסי ממון שיסדיר את כל העניינים הכלכליים והממוניים שנובעים מהקשר שלהם.

הצלחנו לגבש את ההסכם בקלות ובמהירות יחסית. כל אחד מהם קיבל גם יעוץ משפטי אישי ולאחר מכן ההסכם נחתם ואושר על ידי נוטריון.

הם החליטו להציג את ההסכם בפני הילדים שלהם כדי להרגיע אותם. הם הבינו שאם הילדים שלהם יירגעו ויבינו שאף אחד מהם לא רוצה ולא מתכוון לנצל את האחר או לפגוע בזכויות הילדים של האחר – יהיה נעים יותר לכולם. אי הנעימות שבעריכת ההסכם היא זמנית ושולית ובהחלט שווה.

בעיני עריכת הסכם יחסי ממון היא הצהרת האהבה הכי גדולה ביותר שיכולה להיות, שכן בני הזוג מחליטים ברגעי השיא של האהבה שלהם, שלא משנה מה יקרה בהמשך הדרך או מה תהיה הסיבה להפסקת הקשר בניהם – הם לא יילחמו זה בזו.

מאחלת לכולם שבוע טוב ומבורך



19 צפיות

עיצוב ובניית אתר: www.danasart.co.il

  • Facebook - White Circle

רמת גן, ישראל

נייד: 054-5361163

פקס: 03-6163229

efrat.engel@gmail.com