היום הגיעה אלי לחדר הגישור אישה צעירה (בת 45) נאה מאוד, אינטילגנטית, נעימה, חכמה, אשת קריירה מצליחה ואמא לשלושה ילדים.
היא הגיעה לחדר הגישור ביחד עם בעלה שהודיע לה לא מזמן שהוא רוצה להתגרש.
שוחחנו ארוכות, שלושתינו. היא הסכימה איתו שמערכת היחסים שלהם נמצאת במשבר עמוק כבר הרבה זמן, היא הסכימה איתו שלא טוב לשניהם, היא הסכימה איתו שהם ניסו הכל באמת הכל , גם טיפול זוגי ארוך, אבל שום דבר לא מצליח להדליק את האש הזוגית בניהם.
הם כמעט ולא רבים, האווירה בבית טובה, הם חברים טובים, אבל האש הזוגית שלהם כבתה לפני שנים והם לא מצליחים להצית אותה מחדש.
למרות שהיא יודעת שלא טוב לה, למרות שהיא יודעת שלא טוב לו, למרות שהיא יודעת שהילדים לא חווים ולא מרגישים את האהבה בניהם בבית – היא חזרה ואמרה שהיא לא רוצה להתגרש.
ניסיתי להבין למה? למה למרות הכל היא לא רוצה להתגרש? היא העלתה כל מיני טענות שנראה היה שגם היא מבינה בעצמה ויודעת שאלה לא באמת הסיבות לסירוב שלה להתגרש.
אחרי ששתינו קפה והיא הרגישה קצת יותר בנוח הי אמרה :"אני לא רוצה להתגרש כי אני לא רוצה להישאר לבד, אני פוחדת להישאר לבד, אני פוחדת שאף גבר אחר לא ירצה להיות איתי, מי ירצה להיות איתי? "
לא אחת אני פוגשת בחדר הגישור אנשים שחיים בזוגיות לא טובה, אנשים שמוותרים על עצמם, על האושר שלהם, אנשים שחיים באומללות גדולה ובכך גם מאמללים את בני/בנות זוגם והכל מתוך הפחד הזה להישאר לבד. הפחד הזה הוא פחד אמיתי, הוא משתק באמת ולרוב הם, המפחדים, מגיעים אליי לחדר הגישור כי בני/בנות הזוג שלהם יוזמים ואפילו מאלצים אותם להגיע (במקום להגיש תביעות לבית המשפט).
כשזה המצב, אני יודעת שאני לא אצליח לעזור להם לגבש הסכם עד שלא נפחית את מפלס הפחד, עד שלא נדבר על הפחד ונמצא ביחד איך להרגיע אותו.
נכון, אני לא אשת טיפול אבל כמגשרת ותיקה ומנוסה יש לי ארגז כלים רחב מאוד שיכול לסייע לי לסייע להם בהתמודדות עם הפחד, בגיבוש הסכמות שיביאו לידי ביטוי את הפחד הזה ויתנו למי שמפחד בטחון. כמובן שאני גם ממליצה להיעזר באיש/אשת טיפול מקצועיים שיכולים לתת מענה, תמיכה וליווי לתהליך כולו, זה תמיד יכול להועיל ולסייע.
אם גם אתם יודעים שניסיתם הכל, אם גם אתם מפחדים צרו איתי קשר אני יכולה לעזור לכם, אני יכולה לסייע לכם לגבש הסכם גירושין או פרידה שירגיע את הפחד, שיגן עליכם ויתן מענה גם לפחד.
אני מחכה לכם,