מאז ומתמיד אחת הסיבות הנפוצות ביותר והכואבות ביותר לגירושין או פרידה – היא בגידה.
לאורך השנים השיח והיחס לבגידה השתנה. אם בעבר לא היה נהוג בכלל לדבר על מעשה הבגידה (שהיה מעשה פיזי) והבוגד/ת (לרוב הכמעט מוחלט – בוגד) התבייש/ה במעשיו/ה - היום בגידה היא לא רק פיזית אלא יכולה להיות גם רגשית, על פי מחקרים אחוזי הנשים שבוגדות עלה באופן משמעותי וכיום משתווה לאחוזי הגברים שבוגדים ויש מקרים שאין בושה או הסתרה של מעשה הבגידה.
נדמה שהיום כולם מדברים על בגידה וזה ממשיך להיות נושא "חם" במפגשים חברתיים, בעבודה, בכל מקום. אנחנו אפילו שומעים אנשים שאומרים "היום כולם בוגדים".
יש זוגות שהחליטו לפתוח את מערכת היחסים שלהם ולאפשר במודע ומתוך בחירה לתת לגיטימציה לאותה התנהגות שבעבר הלא רחוק הוגדרה כבגידה.
אני פוגשת בשנים האחרונות גם זוגות שמגיעים לגישור לצורך גיבוש הסכם ממון בעקבות פתיחת מערכת היחסים כדי להבטיח שאם פתיחת מערכת היחסים תביא גם לסיומה – העניינים הכלכליים כבר יהיו מוסדרים ולא יהיה צורך ללכת לבית המשפט ולהגיש תביעות.
נדמה שבגידה הפכה להיות חלק מהנורמה החברתית, נדמה שבגידה הפכה להיות מקובלת או נסלחת.
אני כותבת נדמה כי בפועל זה לא באמת כך. מניסיוני, לא משנה בני כמה בני הזוג, לא משנה אם הם נשואים או לא וגם לא משנה כמה בזמן הם במערכת היחסים או אם מדובר היה באירוע חד פעמי (סטוץ) או רומן. כשהבגידה מתגלה/נחשפת -נוצר משבר. יש שמצליחים להתגבר עליו ויש שלא.
הנה סיפור מחדר הגישור על בגידה.
הם הכירו לפני 3 שנים דרך אפליקציית היכרויות. שניהם צעירים בני 30, נראים טובים, היא דיילת אוויר בחברת תעופה מוכרת והוא איש מכירות בחברה גדולה. הם נשואים שנתיים ואין להם ילדים. ההורים עזרו להם לקנות דירת מגורים, הם סיפרו שהם גם היו חברים טובים והתקשורת בניהם הייתה מצוינת.
הם סיפרו שהם החליטו לדחות את פרוייקט ההורות והבאת ילדים לעולם כדי להתבסס כלכלית וגם כדי לבלות וליהנות ביחד לפני שהחיים משתנים והילדים הם אלה שיהיו במרכז.
העבודה שלה אפשרה להם לטוס המון (כרטיסים מוזלים מאוד לאנשי צוות ) והם ניצלו כל הזמנות. היא גם נעדרה הרבה מהבית, מהארץ בגלל העבודה שלה אבל שניהם סיפרו שהם סמכו אחד על השנייה והפוך.
הוא סיפר שכשהוא הכיר אותה היא כבר הייתה דיילת ולמרות כל הסיפורים על אהבה בשחקים בין דיילות לטייסים – הוא הרגיש בטוח באהבה שלה ובנאמנות שלה כלפיו.
היא סיפרה שלמרות ההיעדרויות הממושכות והרבות שלה, לעיתים גם בסופי שבוע היא ידעה שהיא יכולה לסמוך עליו ולבטוח בו.
לפני שנה הצטרף טייס חדש, נשוי ואבא לשלושה ילדים בוגרים ומבוגר ממנה ב- 15 שנים. במהלך העבודה היחסים בניהם היו קורקטיים. כשהגיעו למלון ביעד, ללינת לילה לפני חזרה ארצה הם נפגשו בבר של המלון. היא הייתה עם הדיילות האחרות והוא ישב לבדו בקצה הבר.
הן הזמינו אותו להצטרף אליהן, אבל הוא סירב בנימוס.
בטיסה הבאה הם נפגשו בלובי של המלון. שוב היא הייתה עם הדיילות החברות והוא לבדו .. גם הפעם הזמינו אותו להצטרף אבל הוא סירב.
בפגישה אישית היא סיפרה שהיא לא כל כך הבינה למה הוא מסרב, ובעוד שחברותיה חשבו שהוא סנוב – לה הייתה הרגשה אחרת.. הוא סקרן אותה.
בטיסות הבאות היא ניסתה להתעלם ממנו אבל לא ממש הצליחה. מאוד סקרן אותה לדעת למה הוא מעדיף להיות לבד או לשבת עם טייס המשנה שלו ולא להצטרף.
היא סיפרה שהיא חיכתה להזמנות לתפוס אותו לשיחה, וההזדמנות לא אחרה להגיע. באחת הטיסות הדיילות האחרות החליטו לצאת לשתות משהו ולאכול מחוץ למלון והיא ידעה שזו ההזדמנות שלה. היא סיפרה להן שהיא מאוד עייפה ומעדיפה הפעם ללכת לישון.. כשהן יצאו היא ירדה לבר של המלון. היא מצאה אותו במקום הקבוע בקצה הבר. היא נגשה אליו והתיישבה לידו. הוא היה מאוד נבוך בהתחלה. מאוד סגור ומופנם ולא דיבר יותר מידי. הוא סיפר מעט מאוד על אשתו ועל הילדים שלו, וכשהיא שאלה למה הוא תמיד מסרב להצטרף אליהן – הוא סיפר שהוא כבר נכווה בעבר.
הוא סיפר לה שלפני שנים היה לו קשר אינטימי עם אחת הדיילות שהסתיים בצורה מאוד לא נעימה ומאז הוא נזהר ונמנע כדי לשמור על עצמו.
אחרי זמן קצר הוא אמר לה לילה טוב ועלה לחדרו.
היא התחילה לשאול עליו, אבל לא קיבלה כל מידע על המקרה שקרה לו עם הדיילת האחרת או בכלל.
החברות שלה בכלל לא הבינו למה היא בכלל מתעניינת בו? הוא נשוי וגם היא, הוא מבוגר ממנה ואבא לילדים אבל היא הייתה בשלה. הוא סקרן אותה.
היא סיפרה שהיא ידעה והרגישה שהיא "משחקת באש" אבל המשיכה. בכל טיסה משותפת היא ניסתה שוב ושוב לייצר שיחה בניהם. מידי פעם בחרה שלא להצטרף לחברות שלה וחיפשה דרך להיות איתו ולשוחח איתו לבד ומידי פעם גם הצליחה. עם הזמן הוא הפך להיות יותר חביב כלפיה ויותר פתוח. הוא הראה לה תמונות של אשתו ושל הילדים, והיא הראתה לו תמונות של בעלה ושל הכלבה שלהם. היו להם שיחות קלילות ונעימות אבל לפעמים גם שיחות עומק.
בפגישתנו היא סיפרה לי שהיא הרגישה שמתעורר בה רגש כלפיו אבל התייחסה לזה בביטול והרגיעה את עצמה שזה לא יכול לקרות ושהיא בכלל מחבבת אותו כי הוא איש נחמד ולא יותר מזה. היא גם סיפרה שבעלה לא הרגיש כלום. הקשר בניהם נשאר טוב כפי שהיה וגם זה חיזק אותה שבעצם מדובר בחברות נטו ולא בשום דבר אחר.
לפני שלושה חודשים עוד במהלך הטיסה הוא ניצל הזדמנות וביקש להיפגש איתה כשיגיעו למלון. היא הודיעה לחברות שהיא לא מצטרפת וירדה ללובי של המלון כדי לפגוש אותו.
אחרי שאכלו וצחקו ודיברו, הוא סיפר לה שהוא לא מפסיק לחשוב עליה, שהוא מחכה למפגשים האלה שלהם וכל פעם מתאכזב כשהוא מגלה שהיא עם החברות.. הוא סיפר לה שהוא ניסה בכל כוחו להדחיק את הרגשות כלפיה אבל הוא לא מצליח. היא הייתה מאוד מופתעת אבל הבינה שיש רגש הדדי.
שניהם נבהלו מהשיחה הזו וכל אחד הלך לחדרו.
בטיסה הבאה היה לה ברור שהיא מבלה איתו ולא עם החברות. הם דיברו, ניסו להרגיע את הרגש וגם אמרו בקול רם את מה שהרציונל שלהם אמר: זה לא מתאים, שניהם נשואים באושר, זה יכול לפגוע בעבודה שלהם ביחד.. אבל במצבים האלה הרגש כמו הרגש גובר...
אחרי הפעם הראשונה שהם בילו את הלילה ביחד באו עוד פעמים נוספות.. החברות שלה ניסו לשכנע אותה להפסיק, הזהירו אותה שזה יתפוצץ לה בפנים והיא תפגע בעצמה וגם בבעלה אבל היא לא הקשיבה.
כל פעם הם הבטיחו זה לזו שזו הפעם האחרונה אבל הם לא עמדו בזה.
כשבני הזוג שלהם רצו להצטרף אליהם ולנצל את ההזדמנות לחופשה – הם סירבו בתירוצים שונים כדי להשאיר את הזמן לעצמם.
לפני שבועיים הם יצאו לבלות אחרי טיסה משותפת בעיר היעד בחו"ל. לא רק שהם לא שמרו על דיסקרטיות אלא שהם החזיקו ידיים, התנשקו והתהלכו בעיר כמו זוג אוהבים.
הם התיישבו במסעדה לארוחת ערב, ואז ניגש לשולחן שלהם אח של בעלה... הוא מנהל פרוייקטים והגיע לעיר לצרכי עבודה.
הוא לא הרבה במילים. אמר לה שאם לא תספר לבעלה – לאחיו עד סוף השבוע הוא יעשה זאת. אמר ויצא מהמסעדה.
הם חזרו ארצה. הוא החליט שלא לשתף את אשתו בשלב זה. הוא אמר לה שהוא מאוד אוהב אותה ורוצה להמשיך להיות איתה אבל לא יודע אם העיתוי מתאים לו.. היא נאלצה לספר לבעלה.
היה לא קל. בעקבות השיחה בניהם – הם הגיעו אליי לפגישת חירום ועוד באותו שבוע לפגישה נוספת. עדיין לא ברור לאן זה הולך האם לגירושין או לשלום בית.
שניהם נסערים כל אחד מסיבותיו. בשלב הזה אני עוזרת להם להרגיע ולהירגע כדי שאפשר יהיה לדבר, לחשוב מה מתאים ומה נכון לעשות מבחינה משפטית . לא בטוח שהם יתגרשו אבל אין ספק שהזוגיות שלהם ספגה מהלומה קשה.
מאחלת להם וגם לי בהצלחה.