אתם בטח כבר מבינים שהתקופה הזו שבה אנחנו חיים תיזכר בהיסטוריה של האנושות.
הילדים שלנו יספרו לנכדים שלהם סיפורים על החיים שלהם (שקורים עכשיו) בתקופת בקורונה. הם יפליגו בזיכרונות שלהם ויספרו למשל (כך סיפרה לי הבת שלי השבוע באחת השיחות שלנו על הנושא): "כשאני הייתי צעירה, תלמידת תיכון, התפרצה בעולם מגפת הקורונה. בימים ההם, נאלצנו להפריד בין החולים לבריאים, לא יכולנו לחגוג חתונות או אירועים, אנשים אגרו אוכל כדי שיספיק לתקופות בידוד, בוטלו כל הטיסות והעולם שהיה עד אז כפר גלובלי אחד חזר דורות לאחור".
הם גם בטח יספרו על ההתאהבות הראשונה שלהם בתקופת הקורונה, על חתונות שבכל זאת נערכו במתכונת מצומצמת בבית או בבית הכנסת ממש כמו שנהגו לעשות עשרות שנים קודם לכן’ והם גם יספרו על התינוקות הרבים שנולדו בעקבות תקופות הבידוד.
אני מאמינה שהם גם יספרו על הליכי הגירושין שהם או ההורים שלהם עברו בתקופת הקורונה (גירושין זוכרים כמעט בכל גיל ויש לו השפעות בכל גיל).הרי כבר עכשיו אני יכולה לספר לכם שיש מצבים שצריך להתמודד איתכם בהליכי גירושין בתקופה הזו והם מיוחדים לתקופה הזו, כמו למשל קיום הליכי הגישור מרחוק (שיתפתי אתכם השבוע), שינויים מהותיים בחלוקת זמני השהות בגלל שאחד ההורים מצוי בבידוד, הצורך להסיע ולהחזיר את הילדים גם הגדולים והעצמאיים מכל מקום ולכל מקום בגלל הגבלות בתחבורה הציבורית ויש כמובן עוד ומאמינה שיהיו עוד סיטואציות.
אנחנו כבר יודעים ומבינים שאין לנו שליטה על הכל אבל יש אירועים, חוויות וזיכרונות שאנחנו בהחלט יכולים לעצב עבורם וגם עבורנו, גם בהליכי גירושין. הם, הילדים שלנו הם חלק מאיתנו, הם חווים ביחד איתנו את הזמנים הטובים וגם את אלה שפחות. גם בזמנים הפחות טובים כמו בהליכי גירושין אנחנו יכולים לבחור איך להתנהג ואיזו דוגמא לשמש להם.
אם נחליט להראות להם שבזמנים ותקופות מאתגרות כמו בתקופה הזו, אנחנו ההורים דואגים להם ביחד, משתפים פעולה גם כשלא קל או פשוט, עושים מאמץ לשים בצד את המחלוקות ולהתרכז במה שנחוץ לעשות – זה מה שהם יזכרו, זה מה שהם יספרו לילדים שלהם ולנכדים שלהם, גם את החוויות האלו הם יזכרו, גם החוויות האלו יעצבו את עולמם וישפיעו עליהם.
אנחנו יכולים כבר עכשיו לתת להם דוגמא טובה לאחריות הורית, לשיתוף פעולה, לדרך הנכונה ליישב מחלוקות המשפחה.
אני יכולה לסייע לכם לעשות את זה נכון בחדר הגישור. צרו איתי קשר איזו דרך שתבחרו.