את בוקר השנה האזרחית החדשה פתחתי היום בחדר הגישור שלי עם גיבוש הסכם להורות משותפת.
איזו דרך נהדרת להתחיל את השנה, את החודש, את השבוע, את היום, עם יצירת משפחה חדשה.
ההורים הם לא בני זוג אבל ביחד עם התינוק/ת שיוולדו הם יהיו משפחה.
בניגוד לזוגות שמתאהבים, מכירים, ורק אחר כך מחליטים להביא ילדים לעולם (לרוב..אתם יודעים, יש זוגות שהסדר שלהם אחר ) ולהפוך למשפחה – כאן החיבור נוצר לצורך ההורות.
ההורים לעתיד לא תמיד מכירים זה את זו לעומק (לרוב ההיכרות היא מאוד טרייה) ובחדר הגישור שלי, תוך כדי תהליך גיבוש ההסכם - הם לומדים להכיר. אני שולחת אותם לעשות שיעורי בית (לדבר, לשאול שאלות, לברר, להתלבט), וביחד אנחנו מגבשים את הוראות ההסכם.
כמי שעסוקה לרוב בסיוע לזוגות בפרידה, בגירושין , בפירוק משפחה, אני מאוד אוהבת את גיבוש ההסכמים להורות משותפת.
אני תמיד מתרגשת ביחד עם ההורים לעתיד, האנרגיה בחדר הגישור טובה, ויש הרגשה של התעלות – לא פחות.
גם בגיבוש ההסכמים האלה, להורות משותפת, יש אתגרים, יש דלימות ולא תמיד מסכימים על הכל , אבל התוצאה שווה הכל! תינוק/ת שבאים לעולם, משפחה חדשה שמתהווה בהסכמה. כן ירבו הסכמים כאלה