למראית עין

הם התחתנו באמצעות שידוך. היא הייתה בת 17 והוא בן 20. שניהם היו ילדים אבל כך היה נהוג בימים ההם במגזר החרדי. אחרי תשעה חודשים נולד בנם הבכור ובמהלך השנים נולדו להם עוד שישה ילדים. הם קיימו אורח דתי חרדי בביתם וכך גידלו גם את ילדהם. שניהם עבדו כדי לפרנס את המשפחה. היא עבדה כמזכירה בכל מיני מקומות לאורך השנים והוא עבד כל השנים במחלקת תברואה וניקיון בעירייה.

הם עשו ככל יכולתם כדי לתת לילדים שלהם הכל. היא עבדה שעות נוספות וגם הוא. הם שיתפו פעולה גם בכל הקשור לאחזקת הבית ולגידול הילדים. התקשורת בניהם הייתה טובה, הם כיבדו זה את זו והעריכו זה את זו.

לפני 4 שנים היא התחילה לעבוד כמזכירה בחברת הייטק גדולה ומוכרת. היא הייתה עובדת מצטיינת, היא עשתה את כל המוטל עליה והרבה מעבר. עם הזמן הטילו עליה עוד ועוד משימות והיא ביצעה את כולן בהצלחה יתרה. המנהלת הישירה שלה אהבה אותה מאוד והמליצה פעם אחר פעם לתגמל אותה ולתת לה בונוסים. היא מאוד נהנתה מעבודתה, היא פרחה ממש. המשכורת שלה גדלה וכך היא ובעלה יכלו להרשות לעצמם ולילדים שלהם מותרות ופינוקים.

נראה היה שכולם מרוצים. למעט עניין אחד: היא לא הסכימה לקחת את בעלה אתה לאירועי החברה.

תמיד היה לה תירוץ כזה או אחר. בהתחלה סיפרה לו שהאירוע הוא לעובדי החברה בלבד, לאחר מכן אמרה שתרגיש לא בנוח אם יגיע אתה שכן היא צריכה לסייע בארגון האירוע והוא יישאר, פעם אחרת אמרה שהאירוע יסתיים מאוחר וזה יקשה עליו להתעורר מוקדם בבוקר לעבודתו וכך היו עוד ועוד תירוצים. תחילה הוא לא ייחס לכך חשיבות אבל כשהחברה ארגנה סוף שבוע בבית מלון בים המלח והיא ביקשה שהוא יישאר בבית עם הילדים – הוא הבין שמשהו לא בסדר.. כששאל אותה היא הכחישה ואמרה שהיא באמת לא רוצה שהילדים יישארו לבד בשבת אבל לו כבר היה ברור שזה לא באמת כך. היא יצאה לסוף השבוע בלעדיו והייתה בטוחה שגם האירוע הזה עבר בשלום. אבל הוא כבר ידע מה הוא הולך לעשות..כמה ימים לאחר מכן הוא החליט להפתיע אותה בעבודה. זו הייתה הפעם הראשונה שהוא הלך אליה לעבודה. בצהרי היום בלי להודיע לה הוא הגיע למשרדי החברה.כבר כשהתקרב לדלת הכניסה הוא ראה אותה אבל היא לא ראתה אותו, היא הייתה עסוקה בשיחה עם אחת העובדות. הוא היה המום..

היא הייתה בלי כיסוי הראש שלה, מאופרת ולבושה בשמלת מיני חשופה.

הוא עמד שם עוד דקות ארוכות ולבסוף ניגש אליה. העובדת שאיתה היא שוחחה שמה לב לנוכחות שלו ושאלה אותו אם אפשר לעזור לו.. היא הסתובבה וראתה אותו וכשזה קרה- הוא הסתובב ויצא משם. הוא נותרה לעמוד עם העובדת. היא נשארה עד סוף יום העבודה והוא הלך הביתה. כשהיא חזרה הביתה שוב היה על ראשה כיסוי ראש, היא לא הייתה מאופרת כפי שהייתה בעבודה והיא לבשה חצאית צנועה וחולצת כפתורים עם שרוולים ארוכים.

ימים ארוכים הוא שתק ולא דיבר איתה בכלל. הוא התעלם ממנה כליל. היא ניסתה לדבר איתו, התקשרה אליו מהעבודה, כתבה לו הודעות אבל הוא לא הגיב.

אחרי חודש הוא פנה אליי, סיפר לי שהוא לא מדבר עם אשתו כבר חודש וביקש ממני להזמין אותה לפגישה משותפת. לא סיפר יותר מזה ואמר שאם תסכים להגיע- יספרו ביחד כל אחד את הצד שלו. הזמנתי אותה והיא הסכימה להגיע.

הוא סיפר מנקודת המבט שלו. היא הייתה שקטה ולא הפריעה לו לדבר. כשסיים היא סיפרה. היא התביישה בו, במי שהוא. היא גם חששה שחבריה לעבודה לא יראו בו את מה שהיא ראתה ולטענתה עדיין רואה בו. היא סיפרה שהשינוי במראה החיצוני לא קרה ביום אחד. היא סיפרה שהיא הרגישה צורך להיראות כמו חברותיה לעבודה ולאט לאט מצאה עצמה מתאפרת ומתלבשת כמותן. היא ידעה שלא תוכל להדיע כך הביתה ולהראות כך בפניו ובפני הילדים. היא חששה שהוא לא יבין אותה ולכן אפילו לא ניסתה לדבר איתו על הדברים.

נוצר משבר אמון גדול. הוא התנה את המשך הנישואין בהתפטרותה מהעבודה. היא סרבה.

היא הייתה בטוחה שבסופו של דבר הוא יתעשט ויבין שלא מפרקים משפחה בגלל לבוש ומראה. היא ניסתה להסביר לו שהיא אותו אדם, שהאמונה שלה עדיין חזקה כפי שהייתה, שהיא נאנמה לו. זה לא עזר, הוא רצה להיות חלק מהחיים שלה גם כשהיא בעבודה, הוא נעלב ולא יכול היה להשלים עם העובדה שהיא מתביישת בו.

במהלך הפגישות שלנו, ניסנו לגבש הסכמות לשלום בית, אבל הוא לא היה מוכן לוותר על דרישתו שהיא תתפטר והיא לא הייתה מוכנה לוותר על העבודה שלה. מבוי סתום. וגם עצב גדול של שניהם.

בלית ברירה גיבשנו הסכמות לגירושין. ההסכם הושלם, נחתם ואף אושר בבית המשפט. במועד שנקבע לסידור הגט בבית הדין הרבני ראו הדיינים את הצער של שניהם והחליטו להרתם ולסייע להם. אחרי דין ודברים, הוחלט להשהות את סידור הגט ולשלוח אותם ליועצת נישואין שתנסה לסייע להם לפתור את המשבר. זה כמעט ולא קורה, כמעט ואין מקרים שבהם מגיעים למעמד הזה ולא מסדרים גט בהסכמת שני הצדדים.

מבחינתי זה סימן שאולי בכל זאת הם יצליחו להתגבר על המשבר, שאולי בכל זאת אפשר יהיה להמנע מגירושין. ימים יגידו.

מאחלת להם בהצלחה